על קצה בהונות ההוויה

על קצה בהונות ההוויה הוא ביטוי מטאפורי למצבו של האדם המאמין, אשר כביכול צריך לעמוד על קצות בהונותיו, להתרומם כלפי מעלה על מנת לבטוח בה', ולהתמתח ככל יכולתו בשאיפתו לשמיים. מחד גיסא, זהו ביטוי לקושי לשמור על שיווי משקל בעוזבו את כל הביטחונות בעולם הזה. ומאידך גיסא גם לגילוי הביטחון האחרון שנותר לו – הביטחון בה'. על קצה בהונות ההוויה הוא צידה השני של מטבע הלשון: "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים", אך בא לתאר את הדבר מן הצד האחר – לא מן השמיים, אלא מן הארץ, כלומר היכן ימצא המאמין קרקע בטוחה שבה יוכל להתרומם כלפי מעלה. בפיתולי דרך זו עוסק ר' נחמן ועל כך עומד ספר זה – על קצה בהונות ההוויה.

הספר מנסה להנגיש את סיפרו הגדול, של ר' נחמן מברסלב "ליקוטי מוהר"ן" לקורא המודרני, מחפש הדרך ומבקש ה'. כל מאמר לוקח חלק קטן מן התורה בליקוטי מוהר"ן מנתח אותו לעומקו ומביא בסופו גם תרגיל מעשי ליישום. בסוף כרך ב' מובאים גם ביאורים למספר מעשיות של ר' נחמן.